יום הצו הראשון כולל ארבע תחנות מרכזיות:

1. תחנת אימות הנתונים – לצורך אימות הנתונים האישיים וביצוע מבחן לקביעת רמת העברית – תחנה שמתבצעת בבית, לפני מועד הצו הראשון.
2. תחנת הראיון האישי – לצורך מתן הצד"כ, לבדיקת מידת התאמתך לשירות צבאי בכלל ושירות קרבי בפרט.
3. תחנת מבחני הדפ"ר – לצורך בדיקת היכולת השכלית.
4. תחנת הוועדה הרפואית – לצורך מתן פרופיל רפואי ונפשי.

החל מתאריך 1/9/21 הצו הראשון אינו מה שהיה עוד. אין יותר קב”א ובמקומה יש “קבוצת תכנון רב מימדית” שכוללת 6 מדדים שונים. בניהם: קוגניציה(דפ”ר), חוסן, תפקודים ניהוליים, הסתגלות, כישורים ומיומנויות, שנות לימוד. הראיון האישי כולל בתוכו התייחסות לשני מדדים: חוסן והסתגלות.

בראיון האישי המתבצע על ידי המאבחנת הפסיכוטכנית, נקבע הצד“כ, המהווה אומדן למידת ההתאמה של המלש“ב לשירות צבאי בכלל ולשירות קרבי בפרט. הצד“כ נע בטווח הציונים 8-40 והוא מורכב מציון משוקלל של תכונות אישיות ותכונות התנהגותיות וכן מציון ניבוי המהווה סיכום של התרשמות המאבחנת הפסיכוטכנית מהמלש“ב.

החל מתאריך 1/9/21 הצו הראשון אינו מה שהיה עוד. אין יותר קב"א ובמקומה יש "קבוצת תכנון רב מימדית" שכוללת 6 מדדים שונים. בניהם: קוגניציה(דפ"ר), חוסן, תפקודים ניהוליים, הסתגלות, כישורים ומיומנויות, שנות לימוד. הצד"כ, הלא הוא "הראיון האישי" מתייחס לשניים מתוך ששת המדדים המוזכרים: "חוסן", ו"הסתגלות" ולכן חשיבותו עצומה.
הראיון מתבצע בחדר קטן הכולל שולחן ושני כיסאות. אחד למאבחנת הפסיכוטכנית ואחד עבור המלש“ב. המאבחנת מחזיקה דף שכולל את רשימת התכונות שהיא נדרשת לבדוק ומקום לסמן את הציון עבור כל תכונה.
נושאי השיחה בראיון צד“כ מגווים מאוד והראיון עצמו לא מוגבל בזמן, אם כי שיחה ממוצעת עורכת כ-30 דקות. באופן כללי, ניתן לומר כי הראיון כולל שאלות רבות אודות המלש“ב.
מלש“בים רבים מספרים כי שאלו אותם את השאלות הבאות:
האם אתה מסתדר בבית הספר עם המורים?
איך התמודדת עם המעבר מחטיבת הביניים לתיכון?
ספר לי על קושי שהתמודדת איתו לאחרונה?
כיצד אתה מגדיר ”חברות טובה“?
כמה חברים טובים יש לך?
ועוד…

שיהיה בהצלחה!

צוות אפליקציית צו ראשון